בין האתגרים המאפיינים פרויקטים של התחדשות עירונית ניתן למנות: 

חפירה בקרבה למבנים קיימים במקרים בהם נדרש לבצע חפירה במרחק של פחות מ-2 מ' ממבנים פעילים, אנו מתמודדים עם סיכון ממשי ליציבות המבנה הקיים. תזוזות קרקע, שקיעות לא מבוקרות או פגיעה בביסוס עלולות לגרום לנזקים חמורים, לרבות סדקים, שקיעות מבניות ואף סכנת קריסה. כדי למזער את הסיכון, חשוב להתאים את שיטת הדיפון המתאימה. לדוגמא: שימוש בשיטת Scant Pile במקום סלארי,  תוך הקפדה על ניתוח שקיעות צפויות באמצעים נומריים.

ניטור קרקע ותזוזות
ניטור גיאוטכני בזמן אמת מהווה נדבך קריטי בפרויקטים המבוצעים בסמוך למבנים קיימים. מערכות ניטור ממוחשבות מאפשרות לעקוב אחר תזוזות קרקע, תנועות קירות דיפון, ורמות מי תהום – ולעדכן את צוות התכנון והביצוע באופן מיידי במקרה של סטייה מהתנהגות צפויה. ניטור רציף מאפשר תגובה מהירה, צמצום סיכונים והבטחת יציבות המבנים השכנים לאורך כל תקופת העבודות.

טיפול במי תהום גבוהים בחפירות החודרות למי תהום, נדרש פתרון כולל שיבטיח הן ייצוב הקרקע והן מניעת חדירת מים. ראשית, יש להתאים את שיטת הדיפון כך שתייצר קיר אטום – לרוב באמצעות קירות סלארי אוScant Pile , בהתאם למאפייני הקרקע והעומק הנדרש. רשות המים מגבילה את היקפי השאיבה האפשריים, ולכן נדרש להקטין את הספיקות הנשאבות. בדרך כלל הקטנת הספיקות נעשית ע"י העמקת קיר הדיפון.

דיפון ללא עוגנים – פתרונות לא שגרתיים בפרויקטים של התחדשות עירונית קיימות סיבות רבות המגבילות את אפשרות השימוש בעוגנים. במקרים אלו, נדרשים פתרונות יצירתיים בתוך האתר. בין הסיבות הנפוצות לאי-ביצוע עוגנים ניתן למנות: קיומם של יסודות מבנים קיימים ; התנגדות של בעלי הקרקע השכנים או דיירים בבניינים סמוכים; תשתיות תת-קרקעיות פעילות כגון קווי מים, ביוב וחשמל; וכן תכנון עתידי של קווי רכבת קלה או מטרו באזור החפירה. במצבים אלו אנו נעזרים בפתרונות אלטרנטיביים כגון אלמנטים ניצבים בשיטת סלארי או מכלונסאות, דיפון על ידי קורות פלדה או חפירה בשיטת  Top Down .

מבט לעתיד
המחסור בשטחים פנויים במרכזי הערים מחייב הרחבת הפרויקטים של התחדשות עירונית והעמקה בתכנון פתרונות הנדסיים המותאמים לאתגרי הסביבה העירונית. התחום ממשיך להתפתח עם כניסת טכנולוגיות חדשות כמו מודלים נומריים מתקדמים, מערכות ניטור חכמות ובינה מלאכותית לשיפור קבלת החלטות בשטח. אנו צופים שבשנים הקרובות יינתן דגש הולך וגובר על תיאום מוקדם בין יועצים, תשתיות ומוסדות תכנון לאומיים, מתוך הבנה כי הצלחת הפרויקט תלויה לא רק בפתרון הטכני, אלא גם בשילוב נכון של כל הגורמים בזמן הנכון.

אוליו בת ים  

פרויקט אוליו של חברת אשטרום בבת ים הוא דוגמה טובה למצב בו מתמודדים עם מספר אתגרים שונים האופייניים להתחדשות עירונית ביחד. הפרויקט כולל הריסה של מבנה חניון לא פעיל בצמוד לקניון בת ים והקמה של מגדל מגורים בן 40 קומות ובניין משרדים בן 15 קומות. האתגרים בתת הקרקע עמם התמודדנו בפרויקט הם:

הפוסט פתרונות חפירה ודיפון בהתחדשות עירונית הופיע לראשונה ב-בלנק לרר בר.

הפוסט מודל לתכנון כלונסאות שליפה במרתפים עמוקים תחת לחץ מים גבוה הופיע לראשונה ב-בלנק לרר בר.

הפרויקט ממוקם במתחם הבורסה ברמת גן על מחלף ההלכה.

העומסים שמועברים לקרקע ממגדלים רבי קומות בכלל ו-super tall building בפרט, הם גדולים מאוד. לצורך תכנון אופטימלי, הוחלט לבצע ניסיון העמסה.

בפרויקט מתוכנן ביסוס על אלמנטים מלבניים שיבוצעו ע"י מכונת הידרומיל. כדי לקבל קורלציה טובה לאלמנטים המתוכננים, ניסוי העמסה בוצע על אלמנט מלבני. זאת הפעם הראשונה שניסוי העמסה מסוג זה בוצע בארץ.

האתגר המרכזי בביצוע ניסוי על אלמנט מלבני הוא הנפה של הכלוב עם כפיפה מינימלית כדי שלא לפגוע במערכות המדידה המותקנות עליו.

אורך כלוב הזיון היה 46 מ' ונדרשו שלושה מנופים כדי להניף אותו.

הניסוי תוכנן ע"י משרדנו ומהנדס גדי ליסקביץ ובוצע ע"י חברת אריאל גבאי.

הפוסט ניסוי העמסה בפרויקט ורטיקל הופיע לראשונה ב-בלנק לרר בר.

מהו תפקידו של יועץ קרקע?

תפקידו של יועץ קרקע הינו רב-ממדי ומשלב פעילויות מגוונות:

• אפיון הקרקע: ביצוע בדיקות מעבדה וקידוחים בשטח, ניתוח הרכב הקרקע ותכונותיה הפיזיקליות, כגון חוזק, צפיפות, תכולת רטיבות.
• סיווג סוג הקרקע: קביעת סוג הקרקע (חול, חרסית, טין, סלע וכדומה).
• ניתוח יציבות וחישוב נשיאת הקרקע: הערכת העומס שהקרקע יכולה לשאת בבטחה, תוך התחשבות בגורמים כמו משקל המבנה, טופוגרפיה מקומית וסכנות גיאולוגיות.
• תכנון יסודות המבנה: המלצה על סוג היסוד המתאים ביותר (רדוד, עמוק, כלונסאות וכדומה) בהתאם לתנאי הקרקע ועומסי המבנה וקביעת פרמטרים תכנוניים עבור הקונסטרוקטור.
• פיקוח הנדסי: פיקוח עליון על עבודות עפר ויציקת יסודות, לווי ואישור שלבי ביצוע קריטיים.
• פתרון בעיות קרקע: מתן פתרונות הנדסיים להתמודדות עם אתגרים ייחודיים, כגון קרקע חלשה, מי תהום גבוהים, סכנת מפולות וסכנות גיאולוגיות נוספות.
• כתיבת דו"חות: הכנת דו"חות מפורטים המתארים את ממצאי הבדיקות, הניתוחים וההמלצות, תוך התייחסות לתקנים רלוונטיים.

איך זה עובד? שלבים  עיקריים בפרויקט סטנדרטי:

• איסוף מידע: ביקור באתר, הבנת מגבלות תכנון, בדיקת אפשרויות גישה לקידוחים.
• הכרת הפרויקט: שיחה עם אדריכל/יזם, קבלת תוכניות ראשוניות.
• קידוחי ניסיון: הכנת תוכנית, ביצוע קידוחים, פיקוח, קבלת מדגמי קרקע.
• דוח קרקע : סיכום ממצאי החקירה, הנחיות לביצוע חפירה, דיפון וביסוס.
• תכנון דיפון וביסוס: חישובים, מציאת פתרונות הנדסיים מורכבים, שיתוף פעולה עם הקונסטרוקטור של הפרויקט.
• ביצוע: פיקוח על עבודות, קידוח כלונסאות, עוגנים, יסודות.

מדוע חשוב לשלב מהנדס קרקע בצוות התכנון של הפרויקט כבר מראשיתו?

• זיהוי אתגרים עתידיים בביצוע בשלב התכנון המוקדם.
• אפשרות לשינוי תוכניות בקלות יחסית בשלב זה.
• הערכת עלויות מדויקת יותר ומניעת הפתעות בהמשך.

דוגמא: 

פרויקט פינוי בינוי בתל אביב סמוך לירקון – כשיזם בודק התכנות לפרויקט, הוא מעריך את עלויות הביצוע. בפרויקט הנ"ל מכיוון שמדובר בפרויקט של בניינים בני 5-8 קומות בתל אביב, הוא יצא מנקודת הנחה שיהיה ביסוס על רפסודה, דיפון עם כלונסאות ו-2 שורות עוגנים זמניים. 

בפועל, באזור צפון תל אביב, קיימת קרקע חרסיתית רכה מאוד ורוויה. הפתרונות המתאימים לקרקע זו מורכבים ויקרים יותר ועלויות הפרויקט עלו. כשהעלויות מתומחרות נכון בתחילת הפרויקט, יש ליזם כלים לבחור אם לקדם אותו ואם כן, לתמחר באופן רווחי. 

הפוסט יועץ קרקע : יצירת יסודות איתנים לעולם המודרני הופיע לראשונה ב-בלנק לרר בר.